|
רוני אוסטרייכר
מבוא
לאחר תום מלחמת העצמאות וחתימה על הסכמי רודוס, נכלל הנגב בגבולות מדינת ישראל. על פי החזון הציוני ותפיסת הבטחון שהוכתבו על ידי דוד בן-גוריון, היה הכרח להקים בנגב ישובים יהודים. מסיבות מעשיות ואידיאולוגיות כאחד, חקלאות נקבעה כמקור הפרנסה העיקרי של המתיישבים, ומרבית המשאבים שהוקצו לכלכלה הוקדשו להכשרת שטחי חקלאות ופיתוח הענף.
ערכי הטבע של ארץ ישראל, הצמחים ובעלי החיים אשר נמצאו כאן בראשית התיישבות האדם, "גויסו" למען החזון הציוני, והוערכו על פי התועלת שניתן להפיק מהם. הם הפכו בעיננו לבעלי ערך כאשר שירתו את מטרותינו, והוגדרו כמזיקים וכאויבים כאשר התחרו על מקום מחייה, מים ומזון. לא כיבדנו את זכותם לחלוק איתנו חבל ארץ זה ללא זיקה לתרומתם לאדם.
זנבנים, כמו בעלי חיים רבים אחרים, חיים בערבה זמן רב לפנינו. בכל מקום בו האדם התיישב, שינינו את אזורי המחייה שלהם באופן קיצוני. שינויים אלו התבטאו בכמה דרכים:
א. הרס ישיר של אזורי מחייה טבעיים.
ב. שאיבת מי תהום והורדת מפלס האקוויפר.
ג. הרעלה ישירה ומשנית ע"י שימוש בקוטלי חרקים.
ד. החדרת מי ביוב, דשנים ורעלים לקרקע.
ה. פיזור פסולת חקלאית סביב שטחי החקלאות (חומר אורגני, שאריות פלסטיק, פסולת בניין ומיכון חקלאי). חלק מהפסולת משמש כמזון לזנבנים, או למקורות המזון שלהם.
ו. לכידת בעלי חיים בחממות.
ז. ציד בעלי חיים ע"י מתיישבים, פועלים תאילנדים, כוחות הבטחון ופקחי רשות שמורות הטבע.
ח. תמיכה בבעלי חיים המסתגלים לקרבת האדם על חשבון האוכלוסייה המקורית (שועל מצוי ע"ח שועל חולות, חוגלה ע"ח קורא, דרור הבית ע"ח דרור הירדן ועוד).
כותרות התמונות:
1. בניית חממה חדשה. הכשרת שטחים חדשים ובניית חממות מפקיעה מהזנבנים שטחי מחייה ומגדילה את צפיפות האוכלוסין בשטחים הנותרים.
2. מזבלה בשולי השדות. מזבלות הנמצאות בשולי השדות מכילות חומר אורגני רב, ומושכות זנבנים הניזונים גם מהשאריות וגם מפרוקי הרגליים שמוצאים במזבלות מזון רב.
3. מרכז השקיה ודישון. צנרת המים בשדות מושכת זנבנים לבוא ולשתות. לעיתים המים מכילים דשנים וחומרי הדברה.
4. באר בשמורת שיזף. הבארות שנקדחו בשמורת שיזף הפקיעו שטחים נוספים וכרתו צמחייה טבעית, שואבות מים ומורידות את מפלס מי התהום, ומחייבות סביבן פעילות אדם.
הזנבנים מהווים סמן טוב להשפעת האדם בגלל מספר סיבות:
א. זנבנים נחקרים שנים רבות, וקיים ידע רב על האקולוגיה וההתנהגות שלהם. כלומר קיים בסיס מידע אליו ניתן להשוות נתונים חדשים.
ב. חלק מקבוצות הזנבנים חיות בשטחי בר בלתי מופרעים (יחסית) בידי אדם, חלקם חיים סביב שטחי חקלאות עם גישה ישירה לשדות ולמזבלות, וחלקם חיים בתוך הישובים. כלומר ניתן להשוות את השפעת האדם בתנאים שונים.
ג. הזנבנים מהווים חלק מהמארג האקולוגי באזור, ונמצאים במרכזו. הם אוכלי כל, ומתפקדים בו זמנית גם כטורפים וגם כנטרפים. השפעה עליהם נמשכת גם כלפי מטה (על מקורות המזון שלהם) וגם כלפי מעלה (על טורפיהם).
מטרת המחקר היא לבדוק את השפעת שטחי החקלאות על האקולוגיה וההתנהגות של הזנבנים, על ידי מתן תשובות לשאלות הבאות: אלו נזקים נגרמים לזנבנים בגלל קרבה לחקלאות? איזו תועלת הם מפיקים? האם חלו שינויים בהתנהגות הזנבנים בגלל קרבה לחקלאות? האם האדם משפיע על יחסי הגומלין בין קבוצות זנבנים?
לאחר שנדע לענות על שאלות אלו, ניתן יהיה לשקלל את התועלת והנזק של שטחי החקלאות לזנבנים ולמערכת האקולוגית בה חיים גם הזנבנים וגם האדם. יתכן וניתן יהיה לגבש המלצות אשר ימעיטו או יגבילו את הנזקים שאנו גורמים, בלי לפגוע במקורות הפרנסה של החקלאים.
תוכנית מחקר
א. איסוף נתונים ממאגרי מידע קיימים
1. הגדלת שטחי החקלאות ותצרוכת המים מראשית ההתישבות ועד היום.
2. שינויים בצפיפות האוכלוסין של הזנבנים מתחילת המחקר ועד היום.
ב. חלוקת קבוצות מחקר הזנבנים לשלוש קטגוריות
1. קבוצות שחיות בשטחי בר בלתי מופרעים בידי אדם.
2. קבוצות שחיות סביב שטחי חקלאות, עם גישה לשדות ולמזבלות.
3. קבוצות שחיות בתוך ישובים.
לאחר בחירת מדגם מייצג מכל אחת מקטגוריות אלו, ביצוע תצפיות קבועות ואיסוף הנתונים הבאים:
1. גודל הקבוצה והרכבה.
2. גודל הטריטוריה.
3. מידת ההצלחה ברבייה.
4. יציבות הקבוצה: אורך חיי זנבן בקבוצה, קצב תחלופת זנבנים בקבוצה.
5. יחסי גומלין בין חברי הקבוצה: היחס בין מספר האינטרקציות הידידותיות לבין מספר האינטרקציות התוקפניות.
6. מספר הפליטים בשטח המחקר, מקורם, אורך חיי פליט, מידת היכולת של פליטים להשתלב בקבוצות קיימות או לייסד חדשות.
7. יחסי גומלין בין קבוצות שכנות: תדירות המפגשים, אופים, מישכם ומיקומם.
השוואת הנתונים שיאספו מקבוצות שמייצגות את שלושת הקטגוריות תאפשר לבחון את השפעות החקלאות על האקולוגיה וההתנהגות של הזנבנים.
המחקר יתחיל בראשית שנת 2007, וימשך חמש שנים. בפרוייקט ישתלבו מתנדבים, אשר יעזרו באיתור קבוצות הזנבנים, וישתמשו בפרוטוקול אחיד לאיסוף נתונים אקולוגים והתנהגותיים. |