נווה מדבר, נחלים, מישורים, גבעות - שטח המחקר שטח מחקר הזנבנים מכיל נווה מדבר, ערוצי נחלים, מישורי צרירים, גבעות שיזף ושטחי חולות עצורים. שטח המחקר מתקיים בשמורת שיזף וסביבתה, מעין-חצבה בצפון ועד עין-יהב בדרום, מציר המעיינות במערב (כשלושה ק"מ ממערב לכביש הערבה) ועד נחל ערבה במזרח. כל האזור נמצא מתחת לפני הים, מרום של 75 (-) מטרים במערבו ועד רום של 165 (-) מטרים במזרחו. שטח המחקר משתרע על כ 110 קמ"ר. זהו שטח מגוון מבחינה נופית, ויש בו החל מ- נווה מדבר ועד לחולות שוממים. מספר מאפיינים חשובים: 1. ערוצי הנחלים גדרון, מסור, שחק, דוחן ושיזף, וכן יובלים הזורמים אליהם. כולם ערוצי פזרות, בהם נתיבי הזרימה מתפזרים על פני שטח נרחב, ומשתנים מזרימה לזרימה. נחלים אלו נשפכים לנחל ערבה, הזורם צפונה אל דרום ים המלח. בערוצים אלו חלים מידי פעם שיטפונות, אולם ישנן שנים בהן לא חל אף שיטפון, ואילו בשנים אחרות מתרחשים בין אחד לארבעה אירועים בשנה. מרבית הצמחים, ובעקבותיהם בעלי החיים בעלי אזור מחייה קטן, חיים בערוצים אלו. 2. מישורי צרירים (רג) המתפשטים בין ערוצי הנחלים. מישורים אלו דלים בצמחיה, ומרבית הצמחים החיים בהם מתרכזים לאורך נתיבי זרימה מסדר גודל ראשון המתנקזים אל ערוצי הנחלים. 3. גבעות שיזף אלו הן גבעות נמוכות, בנויות מאבן חול אדמדמה מתצורת חצבה, ומתנשאות לגובה של כחמישים מטרים מעל סביבתם. בחלקה הצפוני של השמורה גבעות אלו משמשות כקו פרשת מים בין הערוצים החצצים הזורמים לנחל שחק (ודרכו לנחל עידן הזורם לנחל ערבה) לבין הערוצים החוליים הזורמים ישירות לנחל ערבה. בין הגבעות יש מצוקי אבן חול, המשמשים מקום מסתור וקינון לבעלי חיים רבים. 4. שטחי חולות עצורים נושאים צמחי חולות ובעלי חיים אופייניים להם. 5. מעיינות שכבה בחלקו המערבי של האזור יש ארבעה נווה מדבר - מעיינות קטנים: עין זך, עין תמיד, עין משק ועין שחק. בנוסף אליהם יש באר ארטזית ממנה נובעים מים – עין דוחן. מעיין נוסף, עין גדרון, נמצא בחלקו הצפוני של שטח המחקר. שפיעת המעיינות משתנה משנה לשנה, ומושפעת הן מכמויות הגשם והן מכמויות המים הנשאבות מהקרקע לצרכי חקלאות. מקורות מים אלו אינם מתאימים לשתית אדם, אך יש סביבם צמחיה אופיינית (כגון תמרים, אשלים וסמר), והם מספקים מסתור ומזון לבעלי חיים רבים, ובכללם לזנבנים. שני מושבים נמצאים בתחום שטח המחקר: חצבה ועין יהב. המושבים, תושביהם ותוצרתם מספקים לזנבנים מזון ומים, ובו זמנית מסכנים את חייהם. לשני המושבים יש שטחי חקלאות ההולכים ומתפשטים על חשבון שטחי המדבר ותושביהם. זנבנים שחיים בשטחי המושבים והחקלאות אינם נחקרים מסיבות לוגיסטיות. בערוץ נחל ערבה, בחלקו המזרחי של שטח המחקר, נבנו שני מאגרי מים גדולים האוגמים מי שטפונות לצורכי חקלאות: מאגר חצבה ומאגר עין-יהב. השפעת המאגרים על הזנבנים טרם נבדקה. לעומת זאת, בריכות החימצון של המושבים, האוגרים מי ביוב, מושכים זנבנים (כמו גם ציפורים אחרות) המוצאים שם חלק ממזונם. בשטח המחקר יש שמונה בארות, השואבות מים לצרכי אדם וחקלאות מעומקים שונים. לרובם סלולים כבישי גישה וקוי חשמל המזינים את משאבות המים. באזור קיימים מספר כבישים: כביש הערבה (כביש ארצי מס' 90) חוצה אותו מצפון לדרום בחלקו המערבי, וכביש השירות המחבר את עידן, חצבה ועין יהב חוצה את שטח המחקר בחלקו המזרחי. כבישי הגישה לעידן, עין-חצבה, חצבה ועין-יהב מבתרים את השטח ממערב למזרח. בנוסף לכך יש כבישי שירות ודרכי עפר רבים בשטחים החקלאיים ובשמורת שיזף. כבישים ודרכים אלו חוצים טריטוריות של זנבנים, ומשפיעים על אורח ואורך החיים שלהם (אחד מגורמי המוות הוא פגיעת מכוניות). האקלים באזור מדברי. קיץ חם ויבש, חורף קר יחסית, עם הפרשי טמפרטורות גבוהים בין היום ללילה, סתיו ואביב בעלי אקלים נוח. ממוצע טמפ' האוויר בחודש ינואר הוא 14.4 מעלות צלסיוס, באפריל 23.2 מעלות צלסיוס, ביולי 32.9 מעלות צלסיוס, ובחודש אוקטובר הוא 26.5 מעלות צלסיוס. ממוצע הגשמים הרב-שנתי, משנת 1991 ועד שנת 2006 (15 שנים), הוא 32.0 מ"מ גשם לשנה, היורדים בעיקר בין החודשים אוקטובר למרץ. השונות בין השנים גבוהה (סטיית התקן בין השנים היא 16.9 !). בצורות מתרחשות בתדירות גבוהה. (מקור המידע הוא בתחנה המטאורולוגית הנמצאת בתחנת הניסיונות החקלאית "יאיר" בחצבה, השייכת למו"פ ערבה. אני מודה לישראל צברי ולמו"פ ערבה על הרשות להשתמש במידע זה). הצמחייה האופיינית לאזור היא חברת השיטה: שיטת סוכך, שיטה סלילנית, הרנוג השיטים, שיזף מצוי, אשל (היאור, הפרקים וכנראה גם מינים נוספים), סהרון משולשל, אטד ערבי, בלוטנית הערבה, סילון קוצני, יפרוק המדבר, חמדת השיח, מלחית קשקשנית ועוד. בשנים גשומות יש נביטה רבה של חד-שנתיים. בשטח חיים בעלי חיים רבים: פרוקי רגליים (כגון עכבישניים וחרקים), זוחלים, עופות ויונקים. חלקם משמשים כמזון לזנבנים (כגון טרמיטים, גמלי שלמה, עכבישים, עכשובים, שממיות ולטאות), וחלקם טורפים זנבנים (כגון עין-חתול אדמדם, אפעה מגוון, כוח אפור, לילית מדבר, אוח מדברי, תנשמת, בזים, ניצים, זרונים, קרקל ועוד). בנוסף לכך, האזור משמש כציר נדידה לציפורים רבות הן באביב והן בסתיו. מספר גדול של נודדים מתעכבים בשטח למנוחה, וחלקם מתחרים עם הזנבנים על מזון. בין הנודדים יש דורסים רבים המתפרנסים בדרכם גם מזנבנים.